החלטה בתיק ת"א 59324-11-10

בפניי בקשה "למימון ביניים" שכר טרחת מומחה רפואי אשר מונה על ידי בית המשפט לבקשת התובעת.

רקע

1.              המבקשת, ילידת 1947, עברה תאונת דרכים ביום 20.6.09. ביחד עם כתב התביעה אשר הגישה ביום 28.11.10, ביקשה למנות מומחים רפואיים בתחומים האורטופדי, הפרוקטולוגיה והא.א.ג. ביום 2.6.11 מיניתי מומחה רפואי בתחום האורטופדי ודחיתי את הבקשה למינוי מומחים בתחומים האחרים. המומחה מונה לפנים משורת הדין, למרות דלות החומר הרפואי, מצב קודם, תלונות סובייקטיביות, הפסקת טיפול ביוזמת התובעת והעדר רצף טיפולי. לנוכח זאת, קבעתי כי התובעת תישא בשכרו של המומחה.

2.              המבקשת הגישה בקשה "למימון ביניים", המהווה למעשה בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 2.6.11, בה היא  טענה כי כתוצאה מהתאונה היא סובלת מכאבים עזים בכל חלקי גופה ובעיקר בעמוד שידרה צווארי, מותני, בגב ובצלעות. בעקבות מצבה הרפואי הקשה, מבקרת התובעת תכופות בחדר מיון ובבתי חולים והכאבים העזים שחשה מגבילים אותו בפעולות פיסיות אלמנטאריות. עוד נטען כי תלונות אלה הן חדשות והופיעו לאחר התאונה וכי עובר לתאונה הייתה התובעת בריאה ותפקדה כעקרת בית.

הוסיפה המבקשת וטענה כי היא אינה עובדת וכך אף בעלה, ולכן מבקשת המבקשת להורות כי כמימון ביניים תישא הנתבעת בשכר המומחה.

3.              המשיבה מתנגדת לבקשה. בתגובתה פירטה המשיבה כי למבקשת עבר רפואי עשיר הכולל, בין היתר, כאבים בצוואר ובגב, מרפק טניס, כאבים במותניים, סחרחורות, יתר לחץ דם, כולסטרול עודף, אוסטיאופורוזיס ועוד כי המבקשת הפסיקה טיפולים מרצונה החופשי מספר חודשים לאחר התאונה, בבדיקותיה נצפו שינויים ניווניים וכי תלונותיה הן סובייקטיביות.

הוסיפה המשיבה וטענה כי בשנת 1992 נקבעו למבקשת 20% נכות כללית במל"ל עקב נכות בעמוד השדרה.

4.              המבקשת הגיבה לתגובה והכחישה מכל וכל כי נקבעו לה 20% נכות עקב נכות בעמוד השדרה החל משנת 1992. הוסיפה מסמכים רפואיים והפנתה לבדיקה מיום 11.7.11.

5.              הנתבעת הגיבה לתגובת התובעת וצירפה העתק של האבחון הרפואי מיום 27.10.93 בו נקבעו לתובעת 20% נכות החל מיום 13.9.1992.

דיון

6.              הכחשת התובעת כי נקבעה לה נכות רפואית בשיעור 20% עוד בשנת 1992 בקשר לעמוד השדרה וטענתה כי רק לאחר התאונה התעוררו תלונותיה הרפואיות, לא היו מדויקות. עיון באבחון הרפואי מיום 27.10.93 מלמד כי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה לתובעת נכות אורטופדית בשיעור 20% החל מיום 13.9.1992 בהתאם לס' 37 (7) ב' של תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 שעניינו - הגבלת התנועות בעמוד השדרה המתני (Lumbar spine), בצורה בינונית. בנוסף מסתבר שכבר ב- 1993 התלוננה התובעת בפני הועדה על כי היא לא יכולה לנקות, להתכופף, לשטוף ואם מדיחה 2 כוסות, יש לה כאבים בצוואר. עוד נרשם באבחון כי התובעת מחזיקה את אזור הגב התחתון - נעה באיטיות וקמה מישיבה בזהירות, כל זאת, כאמור, יותר מ - 16 שנה טרם מועד התאונה.

7.              בחומר הרפואי שצירפה התובעת ניתן לראות תלונות וביקורים רבים במוסדות רפואיים, עוד טרם מועד התאונה וכעולה מהמסמכים, בין השאר, ב- 29.9.2005 עברה התובעת מיפוי עצמות.

8.              בבקשתה צירפה התובעת מסמכים רפואיים שלא צורפו לבקשה למינוי מומחים, חלק מהם אינו רלוונטי לנכות הנטענת, חלק מראה על ביקורים רבים במוסדות רפואיים עוד טרם התאונה וחלק לאחר ההחלטה על מינוי מומחה.

כאמור, התובעת טענה שלאחר התאונה היא מבקרת רבות בבתי חולים וחדרי מיון. חיפשתי בחומר הרפואי שהוגש אסמכתא לטענה, אך האשפוז היחיד שמצאתי אחרי התאונה הוא מיום 10.11.09 עקב תלונות הקשורות לדרכי הנשימה.

9.              עיון בחומר אשר הוגש עם הבקשה למינוי מומחים והתגובה לתגובת המשיבה מלמד:

9.1.        בבדיקה בחדר המיון לאחר התאונה בוצע צילום עמוד שדרה צווארי ומותני ולא נמצאו ממצאים מיוחדים, למעט שינויים ניווניים.

9.2.        ב- 11.11.09 מצוין כי קיבלה 3 טיפולי פיזיותרפיה והפסיקה להגיע לטיפולים מרצונה.

9.3.        דפי טיפול במרפאה האורטופדית אשר צורפו לתגובה מלמדים כי ב- 16.8.09 לא הופיעה התובעת לטיפול, ב- 16.8.09 הופיעה וב- 13.12.09 שוב לא הופיעה.

9.4.        ב- 20.10.09 בוצע צילום עמוד שדרה מותני תקין ונקבע שלא נמצא "שבר או שינוי חבלתי גרמי אחר". ובבדיקה מיום 26.10.09 מצוין בי בוצע צילום ע.ש. צווארי ומתני ולא נמצא ממצא מיוחד.